"יש לי מישהו להכיר לך!"
מגניב את אומרת לעצמך, תנו לי משהו שיציל אותי מנוראות הטינדר!
ואז מתחיל התיאור:
"הוא בן 68 אבל נראה צעיר לגילו (את בת 32)
גרוש בתשיעית
עם 25 ילדים , שחמישה מתוכן מתחת לגיל שנה"
בשלב הזה הלסת שלך נגררת על הרצפה, העיניים סביר להניח יוצאות מהחורים
ואז היא שואלת-
להעביר לו את המספר שלך?
בכוחותייך האחרונים (והם באמת אחרונים)
את זועקת במה שנשמע כמו קריאת נידון למוות
לאאאאאאאאאא!!!!!!
אבל מכיון שאת נחמדה את מוסיפה- תודה.
זה לא מונע מעיניה של השדכנית לעת מצוא ולהצטמצם ולומר לך " את יודעת למה אין לך בן זוג? כי את בררנית! זה למה " וללכת
וככה, באמצע רחוב בעיר כלשהי יש אישה עם לסת סדוקה שמודה לאלוהים על כך שהבררנות שלה הצילה אותה מלהיות גרושתו העשירית של איזה צ'רמר
הסיפור הזה שבאותה מידה שהוא קורע מצחוק הוא גם קורע מבכי,
הוא נחלתה של כל רווקה שאני מכירה
אני לא מאמינה בבררנות , אני מאמינה שיש שם מישהו שמתאים עבורך
ושכדי למצוא אותו/ה לפעמים יש דרך ללכת
כדי להכיר את עצמך, את הפחדים שלך , את הרצונות שלך
ולעשות מקום לעצמך, כדי שיהיה מקום לידך
