בזמנים האלה, שמרגיש כאילו באמת עוד רגע כולנו טובעים אני ממליצה על סרט שנותן אויר ושמחה בקצרה: סרט צרפתי בשם לשחות או לא להיות או באנגלית swim or sink הוא מספר על גבר נשוי ואב לילדים בשנות הארבעים לחייו שסובל מדכאון, הוא מוצא מודעה על חוג לשחייה צורנית לגברים ומגיע לקבוצה של גברים, שכל
אני מאוהבת בג'יין פונדה כבר כמה שנים טובות, היא מייצגת את כל מה שעושה לי תחושת כשלון - היא רזה, עשירה, סמל סקס, חובבת אירובי, מפורסמת וחיה בשנות השישים. ועדיין יחד עם זה היא לוחמת זכויות אזרח , פמיניסטית ואישה כנה ונפלאה להחריד דאמט, אני מאוהבת בה מעומק הלב. כשפרנקי וגרייס יצאה לאויר, משהו
המלצת צפייה (לוהטת) "פה גדול" אמל"ק: סדרה מצויירת על מיניות בגיל הנעורים אבל ביננו, הרבה יותר מזה בקיצור- תקראו ותפסיקו להתעצל! סדרות *עם* מיניות יש למכביר, בטח ובטח מאז שמשחקי הכס נתנה לגיטימציה לפורנו בפריים טיים. האיכות של זה? כמו פורנו, זה אולי מחרמן אבל משאיר עם ריקנות ועצבות בסיסית. סדרות *על* מיניות, יש
נינה סימון שרה באחד השירים הנפלאים שלה - היה לי גב חזק, גב שיכל להכיל את הכאב שהגיע שוב ושוב ושוב. כשהסרט "אמא ילדה" מסתיים אני נשארת עם השורה הזאת- חזק מספיק כדי להכיל את הכאב. וכמה כאב יש שם... איך זה מרגיש להתחתן בגיל 12? או בגיל 5? שההורים שלך בעצמם מוכרים אותך?
הגדולה של שירה, היא היכולת לקחת כמה מילים ולצקת לתוכן חוויה גדולה... ואחת החוויות הגדולות וגם אלו שמאוד קשה לתת לה מילים , היא הפחד. הרבה מאוד פעמים אנחנו רואים את האדם המפוחד, לא מסוגל להוציא מילה , אבוד וגם בטיפול נרגיש את הקושי לשתף בו, בפחד. לפעמים הפחד כל כך מפחיד שאי אפשר
הכניסיני תחת כנפך וכשחשבתי על איזה שיר או סרט יכול להתאים ליום האהבה,הגיע אליי "הכניסיני תחת כנפך" של ביאליק, שמצד אחד הוא שיר מאוד נדוש, מאוד רווי בפרשנות ומאוד מוכר לנו מגילאי התיכון. ומהצד השני יש בשיר הזה תיאור מרתק בעיני של מערכת יחסים טיפולית ושאלות מאוד חשובות על אהבה וריפוי. גם על האהבה
הילדה הפנימית זה סוג של קוד המון מטפלים ושיטות טיפול משתמשים בו מסבירים מי היא אותה ילדה פנימית , איך ניגשים אליה, מה חשיבותה ובגלל שהיא כל כך חשובה ומשמעותית, אני חושבת שלפעמים אנחנו שוכחים לספר מה העבודה עם הילדה הפנימית יוצרת בחיים והתשובה היא ממש בקצרה: הפרדה וטיפה יותר בארוך: העבודה עם הילדה
למה טיפול שיחתי מאפשר ריפוי לטראומות? אחד הדברים החזקים והשכיחים בטראומות הוא העדר היכולת לדבר עליה - לשתף את מה שקרה. בין אם כי התוקף הזהיר ששיתוף כזה משמעו מוות עבור הקורבן או/ו משפחתו, בין אם יש חוסר אמון שהסביבה תאמין למה שקרה (אבל הוא אדם כל כך נפלא!), בין אם יש רצון עמוק
