מה המסר שנשים מקבלות מעונש על פשעים מינים?
רונן ביטי, אביה של הזמרת הצעירה עדי ביטי, הורשע בעבירות מיניות נאלחות שאותן ביצע במעריצות של ביתו בגילאים 14-16,
המעשים כללו: שליחת סרטונים פורנוגרפים, סרטונים שבהם הוא מאונן , בקשות מיניות מהן ועוד.
הוא צד אותן בקבוצת המעריצות של ביתו בה היו חברות.
מה העונש? 9 חודשי עבודת שירות
לשם ההשוואה: בר וציפי רפאלי על העלמת מיסים (שבנתיים לא שמעתי על פוסט טראומה של פקידי אוצר) קיבלו קנס של מיליונים ושנה וחצי בפאקינג כלא!
כי בכסף לא משחקים, אבל בנשמות של ילדות צעירות? ברור שכן
מה המסר שעובר לנשים מבית המשפט שהוא אקסטנציה של המדינה?
מאוד ברור : אתן לא שוות, לא בטוחות, לא אכפת לנו מכן ודמכן (הפיזי והנפשי) מותר.
די, את מגזימה..
לא אני לא.
עכשיו ברור לי שאיפשהו בפאתי האולם מתחיל רחש שנשמע ככה:
הן נערות מטומטמות
מה? אין להן שכל?
איפה היו ההורים שלהן?
והנפלא מכולן: זה מקרה נקודתי ולא מייצג ובטח לא קשור אלינו.
ואני רוצה לענות לרחש הזה וכל האנשים שחושבים שזה לא מעניין או רלוונטי לחייהן/ם:
זה רלוונטי לכולנו.
בפעם האחרונה שבדקתי, כולנו מגיעים ומגיעות לכאן דרך אישה.
דרך רחם.
בעולם בו נשים ונערות לא מרגישות בטוחות,
בעולם בו נשים לומדות שאפשר לרסק אותן (פיזית, נפשית, כלכלית ) ואין לזה שום השפעה,
הרחם הזאת פצועה אנושות.
ואם את/ה נוצר/ת ברחם פצועה, גם את/ה פצוע/ה וכך הלאה והלאה
הזמן הזה, עם רציחות נשים יום יומיות,
אונסים שנספרים בכמויות עתק
פגיעות בילדים במספרים שהדעת לא תופסת (כן, גם בבנים)
בתי משפט ומשטרה שעושים יד אחת כדי להעביר קורבנות גהנום שבסופו הפושעים יוצאים עם עונשים מגוחכים
הזמן הזה – הוא קריאת השכמה.
קריאת השכמה לנשים ולגברים (ולכל המגדרים בינהן)
להתחיל לשאוג.
להתחיל לדבר.
לשים גבול.
זה הזמן להחזיר את המהות הנשית לקדמת הבמה.
זה בשביל הדברים שעשו לסבתא שלך,
זה בשביל הדברים שעשו לאמא שלך,
זה בשביל הדברים שעשו לך,
וזה בשביל הדברים שאת *לא* רוצה שיעשו לבת שלך.
זה בשביל עולם בו לא מגיעים דרך פצע אלא דרך אהבה,
עולם בו אפשר לחלום ולא רק לשרוד.
זה אפשרי,
את מוכנה לשאוג בשביל זה?
