יש שני הפחדים גדולים של הורים:
1.שיגידו שהם לא מגניבים,
2.שיגידו שהם פדופילים.
זה אולי נשמע כמו השוואה ממש לא מאוזנת, אבל הרבה אנשים חיים אותה ביום יום.

תזכרו את זה כי תכף נראה איך קקה משתמשת בזה נגד הלקוחות שלה.

ואז הגיעה קקה, שהיא חברה פח שידועה בכך שהיא אוהבת להשפיל אנשים שכל חטאם היא לרצות לקנות שם (נגיד להגיד שבגדים לא נראים טוב מעל מידה 42 , שהמידה הממוצעת לנשים בארץ היא 44 ) וצילמה קטלוג לילדים,
הילד מצולם עומד עם פניו למצלמה ותלתלים מבולגנים והכל טוב, ככה נראה ילד.
הילדה לעומת זאת עם תסרוקת של מספרה, ספק יושבת ספק שרועה על סקייטבורד, עם רגליים פסוקות, הצילום הוא מלמעלה והיא לא מישירה מבט למצלמה.
ראה את הצילום אבא אחד וכתב לקקה,

שוואלה, למה הבת מצולמת עם רמיזות מיניות בעוד הבן, הוא פשוט בן?

וכאן מתחיל מהלך מבהיל בציניות שלו, ואני אפרק לכם אותו צעד אחרי צעד.

קקה, היא חברה רצינית שמרוויחה הרבה כסף, וככזאת יש לה הרבה להפסיד והרבה אנשים נכלולים שעובדים בשירותה כדי שזה חלילה לא יקרה.

היו להן שתי אופציות : להתנצל ולשנות את הקמפיין – זה היה עולה להם מלא כסף וזמן שהוא קריטי כי הפרסומות הן לחזרה לבית הספר
(כי זה להדפיס מלא פרסום חדש, לשלוח אותו לסניפים וכו) ויש סיכוי שבהתנצלות הם היו נתפסים כחסרי שיקול דעת.
או לתקוף חזרה,

הם בחרו לתקוף ובצורה מאוד מאוד מתוחכמת ורעה.

הם נתנו לאישה לענות (כשתוקפים אישה, הכי טוב זה להתגונן באישה תראו את זה גם עם עורכת הדין של הטינופות מאילת)
והיא עונה לו הכי קליל – היא קוראת לו יקירי , כותבת "שבמקרה ממש" היא אשת השיווק של קקה, וש- "באמיתי לא הבנתי מה אתה אומר"
זאת לא תגובה קלילה למרות שהיא רוצה להשמע כאילו היא נכתבה שהילדים במקביל בג'ימבורי והיא "פשוט" הרימה את הטלפון

, אני מבטיחה לכן שישבו עליה הרבה והיא עברה כמה עיניים.

עכשיו, עזבו את זה שכשאני פונה לחברה ומתריעה על תוכן מיני לילדים אני מצפה לתגובה מקצועית , מכבדת ובוגרת ולא "מה עניינים אחשלו".
מה שהיא עושה בתגובה הזאת זה פרייסלס.
היא אומרת- אתה כבד (פחד מספר 1) והרמיזות האלה? הן רק בראש שלך (כלומר, אתה פדופיל- פחד מספר 2)
וזה אפילו עוד יותר מתוחכם כי היא כאישה הרי אמורה להיות הכי בתשומת לב ובגוננות על הילדה ,
אבל היא אומרת- וואי אחי, באמיתי אין לי מושג מה אתה אומר,

אתה זה שלא בסדר במחשבה שלך.

המונח המקצועי למה שהיא עושה הוא גזלייטינג –
הוא סוג של התעללות נפשית (אנ'), הכרוכה בהכחשות מתמשכות של עובדה, אשר גורמות לקורבן לחרדה מתמשכת, לבלבול, וגורמות גם לכך שהקורבן מתחיל לפקפק ביכולת לבטוח בזיכרון שלו ובהבנה הכללית שלו של המציאות. אנשים עלולים לנקוט סוג זה של התעללות, במודע או באופן לא מודע, בשילוב עם מגוון טקטיקות מניפולטיביות או פוגעניות אחרות, כדי להדוף ביקורת, או להישאר בהכחשה של מעשיהם.(ויקיפדיה)
היא הופכת את מי שמתריע על הבעיה לבעיה עצמה.

זה לא שקקה צילמה צילום בעייתי, זה שאתה "יקירי" חולה בראש.

הצילומים של חברות מסחריות הן צילומים מתוכננים ומתוכנתים לעילא,
שום דבר בבחירת הפריים, הוא לא מקרי.
ובתרבות החולה שלנו , בנות הופכות נתונות למבט מיני מגיל כלום,
לא סתם, מגיל אפס בנות הולכות עם תחתון בעוד בנים מתרוצצים ערומים
בנות הולכות עם ביקיני בגיל שנתיים אפילו שאין שום דבר שונה מגוף של בנים
לא סתם מודדים לבנות אורך מכנסונים

כל הפעולות האלה, שנעשות בהיסח דעת הן חלק מחברה הפכה נשים למיניות באשר הן, ולא משנה גילן.

וקקה וגם גברת "במקרה ממש" אני מנהלת השיווק יודעים את זה טוב מאוד,
אז הם משחקים על התפר הזה, בצורה מניפולטיבית , כזאת שקשה יהיה לתפוס

אבל יהיה מאוד קל להכחיש.

נ.ב
בהרבה שרשורים אני רואה הורים שמדברים על זה שגם להם יש תמונות כאלו,
יש הבדל עצום בין שהורה מצלם את הילדה שלו , שהיא הכי בטוחה איתו בעולם לבין חברה מסחרית

אתם גם נכנסים בעירום עם הילדה להוריד לה חום במקלחת, הייתם מקבלים תמונה כזאת בפרסומת לאקמול?

לסיכום:
לחברות גדולות יש אולי "במקרה ממש" מנהלות שיווק שיודעות להסיט את האש או להפוך את הקורבן למקרבן
אבל לנו יש עיניים ותחושות בטן
וגם – הרבה חברות אופנה אחרות שפחות מזלזלות בנו
הכוח שלנו גדול הרבה יותר