למה טיפול שיחתי מאפשר ריפוי לטראומות?
אחד הדברים החזקים והשכיחים בטראומות הוא העדר היכולת לדבר עליה –
לשתף את מה שקרה.
בין אם כי התוקף הזהיר ששיתוף כזה משמעו מוות עבור הקורבן או/ו משפחתו,
בין אם יש חוסר אמון שהסביבה תאמין למה שקרה (אבל הוא אדם כל כך נפלא!),
בין אם יש רצון עמוק להגן על התוקף מהשלכות מעשיו ( בעיקר אם התוקף הוא מהמשפחה , ואז איך אוכל לגרום לאבא/אמא שלי כאב כזה? או הוא איש זקן איך אוכל לחיות עם שיכניסו אותו לכלא?) ,
בין אם יש פחד מהאשמת הקורבן (אז למה חזרת שוב ושוב? אבל כל התקופה שמחת וצחקת אז איך זה יכול להיות וכו וכו).
רבות הפעמים יש ערבוב של כל המרכיבים מלמעלה , בתוספת נדיבה של אשמה (בטח עשיתי משהו שזה מגיע לי) ובושה
מה שרבות מהפעמים יוצר מצב שבמשך שנים על גבי שנים, נמנע מלשתף אפילו את הקרובים אלינו ביותר בדבר שמצלק את ימינו ולילותינו.
הטראומה בתורה, לא תרפה ותמשיך לנגן בראשנו באופן סזיפי וסיוטי את האירוע/ים שוב ושוב .
הטראומה רוצה שנקשיב ,
רוצה שמישהו ישמע ,
היא זקוקה להכרה, מקום ולגיטימציה.
והיא זקוקה להם גם בפנים (אנחנו לעצמנו) ובחוץ (שהאחר יכיר במה שקרה לנו).
אני רוצה לשתף אתכן בסיפור אמיתי שממחיש את זה:
(הסיפור לא מהקליניקה כדי לשמור על חיסיון מטופלים )
לפני כמה שנים הייתי בהרצאה בה סיפר המרצה על תקופת עבודתו בבית חולים לחולי נפש,
הוא פגש שם אישה עם אילמות סלקטיבית (כלומר שיש לה את היכולת לדבר אבל מסיבות נפשיות היא אינה מסוגלת)
וכל יום הוא שאל לשלומה,
אחרי תקופה היא ענתה לו מילה אחת "אבא"
יום למחרת "שלי"
ביום השלישי היא לא ענתה
וברביעי אמרה "אותי"
הוא יכל לזלזל בה, להקשיב בחצי אוזן ולמלמל לעצמו שהיא אומרת מילים לא קשורות ובכך לפתור את עצמו,
זה מה שכולם סביבו עשו,
אבל הוא הקשיב ושמע שיש שם משפט,
ובמשפט הזה חסר פועל.
הבושה, האשמה וחוסר האמונה שיאמינו לה , לא אפשרו לה לומר את מה שאבא שלה עשה לה ,
אבל הטראומה רצתה יותר מכל להשמע
אז היא עשתה זאת מקוטע, לא בהיר ולא ברור,
אבל בצורה שאיפשרה למי שהיה שם לשמוע.
הוא המשיך להיות איתה ולשאול לשלומה עד שיכלה להרגיש מספיק בטוחה בשביל לומר מה אביה עשה לה.
ומשם היה אפשר להתחיל סוף סוף במסע להחלמה ולהוריד את המשא הבלתי נסבל הזה מכתפיה.
זה נשמע אולי טרוויאלי, אבל הקשבה , היא לא דבר של מה בכך .
אפילו לעצמנו, רבות הפעמים שאנחנו מעדיפים לדחוף כדור מאשר להתחיל להבין מאיפה הגיעה דלקת הגרון הזאת..
אז בטח ובטח כשמדובר בטראומות נפיצות עם תוכן מאיים.
טיפול שיחתי, שיוצר מרחב קבוע ובטוח,
מאפשר הקשבה למה שנאמר ולא נאמר,
עד אשר אפשר להאמין מחדש שיש למה שעברת מקום,
שניתן להניח את המשא הכבד שאת נושאת על כתפיך ולפרוק אותו, לאט לאט ובעדינות ,
כדי לחזור ללכת בגו זקוף בעולם .
כי אין שום סיבה שתתני למה שקרה להרוג אותך מבפנים בכל יום ובכל דקה,
החיים מחכים לך!
