שפתיים

השפתיים מגיעות במגוון צורות וצבעים – בהירות, כהות, ורדרדות, צרות, עבות, עם שפה עליונה רחבה או שפה תחתונה רחבה, עם נמשים, מחורצות בקמטים, עם פירסינג ומה עוד.

התפקיד שלהן הוא לקלוט מזון, לעזור בהגיית השפה (באותיות שפתיות לדוגמא), להביע באופן לא מילולי תחושות וגם בזכות היותן מלאות בעצבים – להיות איבר חושי וחושני.

לא הצלחתי למצוא סימוכין למתי החלה הצורה הרצוייה היום להפוך לקונסנזוס ומדוע,

ואני עוד תוהה עם לתעשיית האיפור יש יד בעניין,

בכל אופן, השפתיים המבוקשות והנחשבות היום הן שפתיים עבות וגדולות.

כדי להשיג את המראה הזה , נשים יעברו דרך טריקים של איפור, משחות שמבטיחות להגדיל את השפתיים בכל מיני אצטלות ועד הזרקות של חומרי מילוי לשפתיים

לפעמים עד מצב בו מתעוותות הפנים.
ועוד לא אמרתי כלום על שפתי הברווז הידועות לשמצה.

אבל נתחיל בהתחלה, השפתיים ,כמו כל איבר, מתגלמות בקשת רחבה של אפשרויות,ויוצרות מופעים שונים של יופי וייחוד.

אך כידוע מיופי לא עושים כסף ולכן יש לגרום לנשים להרגיש רע עם עצמן, כי זה מסתבר דרך ממש אפקטיבית להרוויח הרבה כסף.

אם חשבתן שבעלות שפתיים רחבות מצליחות להמלט מגורל הזה, חשבו שוב.

שנתחיל?

שפתיים צרות- בין אם באופן טבעי ובין אם כחלק מתופעות טבעיות של הזדקנות יקבלו את שם התואר המחמיא "מצומקות" ולא חושניות.

בספרים גם ירחיבו ויציינו שהן נשים "קשות" כי ידוע לכל שאופי מתגלם בתווי פנים.

שפתיים לא סימטריות – יזכו את בעלותיהן באמרות שהשפתיים משבשות להן את הפנים או יוצרות חוסר הרמוניה.

ואילו בעלות שפתיים בשרניות שעל פי כל הגיון אמורות להיות חסינות מביקורת בחלק זה של גופן, יגלו שהן מכונות בעלות "שפתיים של מוצצת"

ובחיי ששמעתי אמא מכנה ככה את השפתיים של הילדה שלה בת השלוש.

עם ההתבגרות, באופן טבעי נפחם של השפתיים יורד וגם מתווספים קמטים,

אלו כמובן סיבות נוספות לגרום לנשים חוסר בטחון ותחושת חוסר ערך,

כי עובדת חיים ידועה היא שעל התבגרות צריך לשלם בסבל (או בבוטוקס)

בשנים האחרונות גם התווספה מגמה נוראית ולא פוטגנית בעליל,

של צילום פסאודו סקסי, של שפתיים משורבבות.

התעלומה של "האם יש מישהו שחושב שזה סקסי ??" עוד רחוקה מלהפתר

אבל ההיסטריה החברתית בשיאה, וכך נפשותינו העדינות נחשפות לתמונות אימה של ילדות, נערות ונשים שמחקות את החיה הסקסית בתבל – ברווז.

התוצאה של כל הטוב הזה היא מכירות מרקיעות שחקים של שפתונים שמבטיחים שפתיים שאי אפשר יהיה להתעלם מהם,

קרמים שמשתמשים בכל מיני חומרים מפוקפקים כדי ליצור גירוי בשפתיים ובכך לנפחם,

השתלות סיליקון שגרמו לנדידתו ברחבי הגוף

והכוכבת החדשה שהחליפה אותו – חומצה היאלורונית (שמרוב שמשתמשים בשמה אני תוהה אם יום אחד נגלה שמדובר בתרמית כלשהי)

המירוץ לשפתיים חושניות נדמה אינסופי וחלק מסויים מהנשים מוצאות את עצמן נאבדות בהגדלה על גבי הגדלה.

אז מה עושות?

אולי קודם כל מבינות, שאף אחד לא מתאהב/ת בנו על בסיס איבר (ואם כן, זאת לא התאהבות, זה פטיש וזה לא כיף)

אנחנו סינרגיה – משהו חדש שמעלה על סך מרכיביו

וברווז, שזאת חיה מקסימה לכל הדעות היא לא סקסית

ושסקס ומשיכה בכלל, זה דבר שמורכב בכל כך הרבה רבדים ושאין דבר סקסי יותר מאישה שעפה על עצמה

אז תעופי על עצמך ומי שלא מתאים לו, יכול לנשוק לך ב…..
הלהיט החדש שלי "אתי, את לא ברווז" (לחן:משה,אתה לא קיפוד) כבר בחנויות :P

כתמיד, מוזמנות לשתף, להגיב ולשרבב