דנית באה אליי כדי לעבוד על דימוי הגוף שלה היא אומרת שנמאס לה להרגיש כל כך רע ולאכול ללא שליטה היא רוצה בגיל 42 להיות במקום אחר עם עצמה. "אז מה את אוכלת? אני לא רעבה בבוקר, לא אוהבת לאכול כשאני מתעוררת אני שותה קפה עם סיגריה ובצהריים? לא בא לי, את האמת להגיד
היום התחיל לי עם המון ציפיה התחלתי משהו חדש שחיכיתי לו חודשים אפילו התלבטתי בין ציון סטטוס לבין סלפי (שזה מראה שמדובר בדבר עם חשיבות גדולה) הגעתי לאן הגעתי והמילה מפח נפש עמוק תתחיל אולי לתאר את הסיטואציה על פני השטח הפער בין מה שהובטח לבין מה שהיה בשטח היה בלתי ניתן לגישור אז
כשלירון מגיעה אלי, היא מתיישבת בלאות על הספה והעיניים שלה נודדות הצידה, היא מספרת על הפעם הזאת שהלכה למתקשרת, על כל מיני דברים שאמרה לה... ואז יש פאוזה.... העיניים שלה מתמלאות דמעות... הקול נחנק והיא מספרת על ה-משפט. אותו משפט שמלווה אותה שנים. "שהיא לא תדע אהבה אמיתית בגלגול הזה". היא מספרת כשהיא שמעה
מחלות ובעיות עור יוצרות הרבה כאב וקושי, בעיקר, כי בניגוד למחלות אחרות, אותן קשה מאוד להסתיר הן מופיעות על החלק שלנו שיוצא החוצה אל העולם מראות בשלטים אדומים ומהבהבים שמשהו כאן לא כרגיל וכמו שכולנו יודעים, הרבה פעמים זה הזמן שבו אנחנו הכי פחות מעוניינים בתשומת לב כל מי שסבל מבעיות עור, במיוחד כרוניות, יודע
