האיבר שממנו הגענו כולנו, גם גברים וגם נשים הוא גם האיבר שבכל שפה ידועה לאדם משמש כקללה.
מקאנט ופוסי באנגלית ועד כוס אמק ואוחתוק בערבית,
בכל שפה נמצא את המילה שמתארת באותה נשימה את איבר המין הנשי וקללה בלתי נסבלת.
למה? זאת שאלה טובה,
כזאת שכדאי להשאיר פתוחה ולהרהר בה.

התפיסה שנשיות היא קללה ובטח איבר המין המייצג אותה, היא תפיסה רבת שנים
אנחנו מכירים את הצורך לשלוט על המיניות הסוררת הנשית דרך חגורות צניעות מימי הביניים,
קדושת הבתולין וההשפלה והנידוי שהן מנת חלקה של מי שלא שומרת עליה, דרך מילה שהיא שם מכובס להטלת מום בדגדגן וגם תפירת השפתיים החיצוניות.
בקיצור נמרץ: למישהו שם למעלה (וזה מישהו) מאוד דחוף לסגור לנשים את הדרך לעונג מיני.
ואתן יודעות מה?
אני מבינה אותו, אישה ששולטת ונהנת מהעונג שלה, היא אישה פראית
היא אישה מסופקת , היא אישה שטוב לה מבפנים.
טוב כזה שאי אפשר לקנות ובטח לא למכור, טוב כזה שיש בו חופש ולא ניתן לשלוט עליו.
וזה מפחיד… או אווו כמה שזה מפחיד.

ועם כבר בפחד עסקינן, מה הכי מפחיד?
משהו שאי אפשר לראות.
ואם אי אפשר לראות והפחד וגם השמרנות חוגגת ממציאים סיפורים
נגיד, שלואגינה יש שיניים והיא נושכת מה שנכנס אליה.
נשמע מופרך, כתב את זה איזה בחור בשם פרויד, מכירה?

תפקידיה הביולוגיים העיקריים של הפות כוללים מתן שתן, לידה, יחסי מין והפרשת נוזלי הווסת.

הפות הוא איבר פנימי, חבוי

ככזה, יש בו הרבה מן הנסתר

נגיד השם שלה.

אז איך קוראים לה בעצם? המדקדקות יגידו ואגינה או נרתיק , שני שמות אלו לא נכונים ומתארים רק את צוואר הרחם (שזה מעניין מאוד, שבעצם החלק "הנחשב" הוא החלק הנחדר).

זה מצחיק לא? שאפילו השם לא ברור…. אז מעתה אמורנה – פות. זהו השם הכולל לכל הפלא שם למטה. ;)

מה עוד חבוי? הדגדגן, אותה תלולית מלאת עצבים (מהסוג הטוב) שעל אף שהיא קיימת כבר מליוני שנים, רק לאחרונה גילו את צורתה המלאה,

ולא, זה לא רק הכפתור החמוד הזה שאת מכירה.

יותר מזה, לאורך השנים הוא הופיע ואז נעלם מספרי אנטומיה, בגוף הנשי לעומת זאת הוא היה ונשאר.

ואיך הוא נראה? אם אבקש שתתארי לי את האף שלך, אני די בטוחה שתוכלי לתאר לי אותו בפרוטרוט כולל איפה יש לך עור שומני ואיפה הוא נוטה יותר ליבש.

אם אבקש שתתארי את הפות שלך… מעטות הנשים שבאמת ידעו איך היא נראת.

(ולא, זה שפעם אחת הסתכלת במראה, בחטיבה זה לא נחשב)

לפות יש יכולת מופלאה לנקות את עצמה (אולי לא סתם קוראים לה פוסי? ) והיא איבר שבכדי לשמור על בריאותו חייב להיות מלוחח. (מלשון לח, לא מלוח :P )

איך זה מסתדר עם פרסומות שמבקשות שנהיה יבשות תמיד?

זה לא מסתדר.

מה זה כן עושה? גורם לנשים רבות לחשוב שמשהו שם לא בסדר

או הכי טוב לשים תחתוניות- פדים חד פעמיים כל יום וכמה פעמים ביום, שנים על גבי שנים.

האם ידעת שהתחתוניות האלו ספוגות בחומרים רעילים ובחומרי בישום, שבתורם גורמים לעודף הפרשות ולהבנה המוטעת שאת לא יכולה בלעדיהן?

האם אנחנו יודעות מה הריח שלה?

גם כאן, לא ממש…

לפי הבנתי היא אמורה להיות בריח של פרחים או הכי טוב וניל פצ'ולי…

זה לא ממש תואם את הריח הטבעי (בערך כמו שבית השחי לא מייצר ניחוחות דאודורנט)

האם זה בסדר? חלילה!

תעשייה שלמה של סבונים לשימוש אינטימי וגם בושם תבטיח לך שבעזרת חומרים כימים ואלרגנים הפות שלך יריח כמו שהטבע התכוון (הוא פשוט פספס כי הוא בדיוק עשה משמרת בללין)

האם אנחנו יודעות איך היא אוהבת שנוגעים בה? או שאולי אנחנו עושות כמו בסרטים ובעצם לא מרגישות כלום או ממש קצת?

האם היא רחבה מידי? צרה מידי? שעירה מידי?

האם היא בסדר??????????

כל כך הרבה נשים בטוחות שמשהו בהן לא בסדר, פזיולוגית.

ולמה? בגלל חוסר ידיעה וחוסר ידע.

התעשיות השונות והדיכוי המיני עשו עבודה כל כך מדוקדקת ועמוקה עד כי רבות מאיתנו הולכות בעולם עם איבר שאמור להיות מקור העונג שלנו

ומתייחסות אליו כאל דבר שהלוואי והיה מתייבש, הופך לקטן וחלק ובכללי חוזר להיות דומה לאיבר ילדי.

מזעזע? לגמרי

נגמר לכן החשק אחרי זה לעשות סקס?

אל דאגה , גם לזה יש נוזל כימי שניתן לקנות כדי לדמות רטיבות (אותה אחת שמגיל 12 משווקים לך לקנות תחתוניות וסבונים לייבש אותה)

אז בנתיים היו לנו:

בושה עצומה שגורמת לנשים לא לדעת אפילו איך האיבר המיני שלהן נראה ובטח לא לדבר על זה עם אחרות,

העדר כמעט מוחלט של מקורות מידע מותאמים לנוער ולנשים צעירות על הפות.

אופנות שמגבירות מחלות כמו חוטיני, תחתוניות ותחתונים סינטטים.

הסרת שיער באמצעים אגרסיבים ואגרסיבים יותר (גילוח/שעווה/לייזר)

ניתוחים פלסטים לעיצוב השפתיים למראה דמוי פורנו, או/ו הצרת הנרתיק אחרי לידות.

ניתוחים פלסטיים לשחזור קרום הבתולין

וכל הסבל והייסורים האלה זה באיזור שאמור הכי להיות מקור עונג והנאה אין סופית

אומרים שהמיניות של  האישה נפתחת בגיל 40 ולא בכדי, רוב הנשים ילדו כבר בגיל הזה. ומשהו בהבנה של הגוף וגם בלאות של להחזיק את הכיווץ  החברתי מתרופף (יחד עם רצפת האגן :P )

וגם כמה שנים אפשר ללכת עם רסן של שנאה עצמית…

אני בעד להוריד את הרף של הגיל הזה,

ובכלל, להתחיל להתייחס לפות שלנו כאוצר נפלא של עונג שמזמינה אותנו למסעות עם שיאי ריגוש שרק עולים ועולים.

תזכרי תמיד שעל כל דבר שאת שונאת בגוף שלך, יש מישהו בצד השני שמרוויח המון המון כסף מזה, לא חראם?

אני מזמינה אותך לצייר את הפות המהממת שלך,

לשים עליה יד ברכות ולנשום רגע ,

או פשוט לחשוב עליה ולהגיד תודה.

בפוסט הבא, נדבר על הפות בהקשר המיני

נ.ב

חיפשתי וחשבתי על תמונה הרבה,תמונה אמיתית לא באה בחשבון מחשש שהחברה הכחולה תסגור לי את החשבון
ולא התחשק לי לשים הר או פרח וגם לא איור, כי זה איבר שעשוי מבשר וזאת הזיה שאסור לנו להראות אותו.

אז השארתי את זה כמו שזה- האיבר שאסור לנו לראות.

#חתיכות

פיניקס פן- טיפול רגשי במיניות ודימוי גוף